בשבת האחרונה נסענו בדיוק עשר דקות מהבית של ההורים של בעלי לשדה שקדיות פורח ויפה.

השדה ממוקם קצת לפני הכניסה ליער המלאכים, על כביש 35 באזור לכיש.

לפני שנתיים עשינו טיולון קטן והחלו לפרוח שם בעונה הזו הכלניות. הפעם לא טיילנו באזור עצמו. היינו רק בשדה השקדיות עצמו.

(האיש הקטן היה כבר עייף ולישון במנשא או באוטו זה לא אופציה בשבילו :/ הוא צריך את הנוחות של המיטה המפנקת שלו )

אבל הוא בהחלט אוהב טיולים ולהיות בחוץ.

הוא כל כך סקרן! הוא אוהב להסתכל ולבהות. לגעת בכל דבר. למשש ולהרגיש.

זה כל כך יפה ומרגש לראות איך הוא חוקר כל דבר ולו הכי קטן.

  אני כל כך שמחה על התמונה הזו של שנינו. כיוון שרוב הזמן אני מאחורי המצלמה, אין לי עם תואי הרבה תמונות ושכבר כן מצלמים אותנו,

הוא יוצא כזה מתוק ואני סוג של קמתי משינה :/ גולגול בשיער, לכלוכים של אוכל ורוק על הבגדים ועיניים עייפות. רק החיוך מסגיר

את השמחה שלי לקטן החמוד הזה 🙂

כאן שנינו שמחים, עליזים ודי רעננים ואני אוהבת את זה!

צאו לחפש שקדיות! יהיה לכם כיף ומרענן!!

ליטל