בואו נדבר על אימהות.

יש כל מיני תסכולים בתפקיד הזה שבורכנו בו. הראשון זה השינה. זה נושא לפוסט נפרד אבל בקצרה, אצלינו זה עליות וירידות עם השינה.

אני כבר הבנתי כשתואי היה בן חודשים ספורים שאצל תינוקות הכל זמני.

התסכול השני או הקושי בהכלה הוא לדעתי הגדילה המהירה והניסיון לשמר ולזכור את כל הרגעים היפים והמתוקים.

היכולת להבין שהם מתפתחים ומתבגרים. ככל שזה נראה מאוד טבעי, זה מאוד קשה להכיל. לי  לפחות. (גם לכן?..)

התסכול השלישי הוא התעסוקה. תואי בגיל שהוא עדיין קטן מידי לשעת סיפור בסיפריה או הצגה.

במשחק הוא משחק כמה דקות ואם המשחק ממש מעניין או חדש אז דקות ארוכות.

ולא תמיד יש לי את הכוח לצאת איתו לטיול או ללכת לגן משחקים. בחודשים האחרונים גיליתי שני דברים שמעסיקים אותו די הרבה זמן.

הראשון הוא צפייה בטרקטורים, משאיות, מערבלי בטון וכו’ שיוצאים ונכנסים לשכונה שלנו. בונים ממש לידינו עוד שני בניינים

ופתאום כשראיתי שהוא במרפסת צופה בהם בקולות התלהבות די הרבה זמן, הבנתי את היתרון של לגור ליד אתר בנייה 🙂

וכך גם הבנתי שאני יכולה לעצור בנקודת תצפית על הכביש הראשי בטיולים שלנו והוא ממש רגוע ונהנה להסתכל על המכוניות הנוסעות.

הדבר השני הוא עזרה בעבודות הבית. לתלות כביסה זה כיף חייו!

לשחק עם האטבים על הרצפה לידי, להושיט לי את הבגדים (או להושיט לריצפה).

וכמובן הכיף הכי גדול בשבילו, החלפת מצעים! זה אחד האהובים עליו!

אני מורידה וזורקת לריצפה בכוונה את המצעים המלוכלכים. הוא מצידו נהנה ישר לזחול אליהם ולהתשעשע איתם.

הוא אוהב את הרוח בסוף כאשר אני מנערת גבוה את שמיכת הפוך בתוך הציפה לסידור אחרון.

ואז אני מנערת עוד כמה וכמה פעמים כי מי לא אוהב לראות את הבייבי שלו נקרע מצחוק!

לסיום אני זורקת אותו על המיטה הכיפית עם המצעים הנקיים והוא כל כך מאושר! רודפת אחריו ומדגדגת אותו 🙂

פתאום החלפת מצעים היא פעולה כיפית בשבילי והכי חשוב תעסוקה וכיף בשבילו 🙂